כללי
שאלה: האם עובד יכול להיות מחויב בגין נזק שנגרם על ידו במהלך עבדתו? אם כן באילו מקרים?
תשובה: סעיף 13 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) שכותרתו "חבות מעביד" קובע לעניין נזק שנגרם במהלך עבודה של עובד במקום עבודתו כדלקמן: "לעניין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו (1) אם הרשה או אישרר את המעשה; (2) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו; אולם: (א) מעביד לא יהא חב על מעשה שעשה מי שאיננו מעובדיו אלא אחד מעובדיו העביר לו תפקידו בלא הרשאתו המפורשת או המשתמעת של המעביד; (ב) מי שהיה אנוס על פי דין להשתמש בשירותו של אדם שאין בחירתו מסורה לו, לא יהיה חב על מעשה שעשה האדם תוך כדי עבודתו (ג) רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לעניין המעביד".
מן האמור עולה כי המעביד יחויב בשל מקרה נזק בהתקיים אחד מהתנאים הבאים: א. המעסיק אישר את המעשה שכתוצאה ממנו נגרם נזק או אישר אותו בדיעבד. ב. העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו. בהמשך הסעיף נאמר כי הביטוי "תוך כדי עבודתו" יפורש כמעשה שנעשה כאשר התקיימו יחסי עובד מעביד וכן כאשר העובד מבצע את תפקידיו הרגילים. לפי הסעיף האמור העובד לא יחויב בגין נזק שנגרם, באם לא התקיימו התנאים אשר פורטו לעיל וכן בהתקיים אחד מן המקרים הבאים: א. העובד העביר את ביצוע תפקידו לאחר שאינו עובד של המעסיק. ב. מי שחוייב להשתמש בשירותיו של אדם שאינו עובדו ג. ביצוע של פעולה על ידי עובד שלא למטרות העבודה אלא למטרות אישיות.
שאלה: מהן חובותיו של המעסיק בקשר לפדיון צבירת ימי החופשה של העובד בסוף השנה?המעסיק שלי לא מעביר את היתרה לשנה החדשה וגם לא משלם על היתרה שנצברה,כלומר חובה עלי לקחת אותם במועד שלא מועדף עלי.מה החוק?
תשובה: מעביד אינו פודה ימי חופשה בתום שנת עבודה, אלא אך ורק בסיום עבודה. על פי החוק, אין צבירה של ימי ופשה אלא אם כן המעביד הסכים לצבירה . אם בהסכם העבודה עימך לא הוסכם על צבירה, הרי שברירת המחדל היא הוראות החוק לפיו אין צבירה של ימי חופשה.
שאלה: שלום, אני עובדת ברשת כבר כמעט שנה, לפני מספר ימים הודעתי למעסיק כי הנני עוזבת. בהתראה של שבועיים. בתום השבועיים אני סוגרת שנה באותה רשת. אורך המשמרות הינו 8-11 שעות, שמסתכמות בכ – 220 שעות עבודה חודשיות. ישנה הפסקה יחידה במהלך המשמרת, אורכה 20 דקות. מספר שאלות : 1. האם מגיע לי תשלום על ימי חופשה שלא ניצלתי? 2 . האם מגיעים לי דמי הבראה? 3. האם מגיע לי תשלום על שעות נוספות (שמעבר ל 180 שעות חודשיות המקובלות כיום)?
תשובה: במענה לשאלותייך לפי סדרן, 1. בגין ימי חופשה שלא נוצלו משולם פדיון ימי חופשה בסיום העבודה (בתלוש שכר אחרון). 2. הזכאות לדמי הבראה קמה לעובד לאחר שנת עבודה מלאה. במידה ועבדת שנה מלאה, הרי שדמי הבראה ישולמו גם הם בסיום העבודה, וזאת בהתאם לצו הרחבה החל בעניין זה. 3. על פי חוק שעות עבודה ומנוחה עובד זכאי לתשלום בגין שעות נוספות. על פניו נראה כי מדי יום עבדת מעל למכסת השעות היומית ולכן מגיע לך תשלום, בכפוף להסדר חוקי אחר בין העובד לבין המעביד (לדוגמא: תשלום גלובלי בגין שעות נוספות וכו'.
שאלה: כמה זמן ניתן לתבוע בעילות שעניינן דיני עבודה, לאחר סיום העבודה (שכר, חופשה, פיצויי פיטורים וכו')?
תשובה: התיישנות – ההתיישנות בדיני עבודה אינה אחידה, בחוקים ובהסכמים שונים, נקבעו מועדים למימוש זכות התביעה:
- 1. חוק חופשה שנתית - קובע תקופת ההתיישנות של שלוש שנים. ניתן לתבוע זכויות חופשה המגיעה עבור שנת העבודה החמישית שלפני התביעה ואילך.
- 2. הבראה – תקופת ההתיישנות היא שבע שנים. דמי הבראה שנתבעים לאחר סיום יחסי עובד ומעביד יינתנו רק עבור השנתיים שלפני ניתוק היחסים.
- 3. נסיעות – תקופת ההתיישנות היא שבע שנים.
- 4. מחלה – התיישנות של שבע שנים. אולם, ניתן לצבור רק 90 ימים (5 שנות עבודה).
- 5. הלנת שכר – תקופת ההתיישנות אם שולם השכר - 60 יום מקבלת שכר העבודה. אך, בית הדין רשאי להאריך את התקופה של 60 יום לתקופה של 90 יום. אם טרם שולם השכר – שנה מהיום בו רואים את השכר כמולן. אם יש מקרים של הלנה חוזרת ונשנית – אם הלין המעביד את שכרו של העובד או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהה תקופת ההתיישנות שלוש שנים. הוראה זו תחול, אם חלפה שנה מיום שהשכר המולן לא שולם.
- 6. שכר עבודה – התיישנות של שבע שנים.
- 7. פיצויי הלנת פיטורים – בהתאם להוראות ההתיישנות לעניין הלנת שכר.
- 8. פיצויי פיטורים - תקופת התיישנות של שבע שנים.
שאלה: כיצד משולמים דמי הבראה ולאחר כמה זמן?
הזכאות לדמי הבראה קמה לאחר שנת עבודה אחת מלאה. דמי הבראה משולמים מדי שנה.
מעביד רשאי לשלם פעם בשנה (נהוג בחודשי הקיץ) או לחלק זאת למספר תשלומים ואף
תשלום יחסי מדי חודש.
הרציונל של דמי הבראה הוא שהם ישמשו את העובד לצורך הבראה ולכן לא משולמים
במועד סיום עבודה אלא במהלכה.
